יום שלישי, 30 בדצמבר 2008

הרהורים של מלחמה 1 - או נתפס בעדשת הלווין

תמונת לווין שחג מעל כדור הארץ מראה מה קורה באטמוספירה לאחר שבמאות מקומות בעולם שורפים את דגלי ישראל!


יום ראשון, 14 בדצמבר 2008

נדפק לכם השכל או משהו?

מה זה מלחמות האשכנזים-ספרדים האלה?

זה קצת איטייז היתי אומר.


שימו לב מה קורה בפייסבוק!!

בצד אחד מפלגת אנטי-בובליל- האשכנזים




ומהצד השני מפלגת אנטי שיפרה - הספרדים





נא להתנהג בהתאם!!

יום רביעי, 10 בדצמבר 2008

שימו לב- כאן זה לא בית אבות !!




אני לא נוהג לקדם אתרים בבלוג שלי
ולא כי זה לא מעניין אותי..
כי כן זה לא מעניין אותי!


אבל בכל אופן, נתקלתי באתר שוווווה שיכול לספק לכם מידע חשוב מאד על כל מי שחיפש מילה תמימה בגוגל
ונחת לו לרוע מזלו במקום אחר לחלוטין -באתר שלכם.
ובמקרה שלי אני מדבר על אותם גולשים מסכנים שחיפשו את "בית אבות גלעד" והגיעו ל"שריטה של גלעד"

ואיך אני יודע את זה !!

כי האתר שמגדיר את עצמו "מודיעין תחרותי על אתרים"
מאפשר לי לראות איזה מילה אנשים חיפשו בגוגל שהובילה אותם בסופו של דבר לבלוג שלי
ובאיזה מיקום הייתי בדף התוצאות.
להלן המדדים שלי:

ראיתם את הגולש שחיפש בית אבות - איך הוא מצא אותי במיקום 37??
לא מצא את המשקפיים?!

אמרו חיבים להסתכל קדימה -אני לא אסתכל?


מישהו פעם סיפר לי איזה אימרה משעשעת עם נימה של אמת, הוא אמר:
אתה יודע, שנה שעברה היינו על סף תהום!! ,אבל השנה צעדנו צעד גדול קדימה!!
כל פעם שמישהו אומר לי תסתכל קדימה ,אני ישר מקבל סחרחורת.
עזבו אותי . מה רע בלמטה או אחורה? מה איבדתי בקדימה?
אבל הפעם שפנו אלי עם הצעה חסרת תקדים להסתכל קדימה בכנס לעסקים של גלובס (ועל הדרך גם לדפוק ארוחת גורמה)
ועוד בחינם!!!
אמרתי ... לחיי כל הסחרחורת בעולם ,אני הולך לראות מה הולך שם ,ולהתערבב עם כל המי ומו (שמעתי שיש סטיק עגל)
שלחו לי גם לינק לתפריט של ההרצאות (איפה הלינק לתפריט של האוכל???)
ונראה שיש כמה דברים מעניינים! אבל אני לא מבין למה תקעו להם כותרות שלא עושות חשק של עוד.
החדשנות כמנוף בתנאי שוק משתנים - נשמע כמו כותרת של ספאם בדה-מרקר
אבל חדשנות זה השם השני שלי , אז אולי הם יפילו אותי מהכיסא (ולא בגלל הנטיה שלי להירדם בהרצאות)
סופר Marketing - בסופר תקופה - זה כותרת לעניין!!
וגם הנושא נשמע מעניין-
איך משפיעים על הלקוחות היום • מהי הפסיכולוגיה מאחורי החלטת הצרכן • איך מפרסמים ומשכנעים בעידן של עודף גירויים • כיצד עוברים מפרסום תדמיתי לפרסום עדותי
אני זוכר שלמדתי פרסום ,בשיעור הראשון נכנס המרצה ואמר:השנה אנחנו נלמד איך למכור לאנשים דברים שהם לא צריכים, לצערי (או לא לצערי) יצא לי כמה פעמים למכור לאנשים דברים שכאלה ,ושאלת המיליון יורו ,זה איך באמת עושים את זה טוב יותר... (-:
וכמובן..כמובן...כמובן:
מהם הכלים שהאינטרנט מציע לעסקים בתקופת משבר • האם תקשורת האון-ליין משמשת כמעצימת המשבר • איך עובר האינטרנט מבנק ידע למניפולציית מידע • מי יהיו השחקנים המובילים ברשת בטווח הקרוב
חשוב לציין שמר ג'ף פולבר בכבודו ובעצמו מגיע לחלוק כבוד לאינטרנט הישראלי -ככה שנראה לי הולך להיות מעניין
ואולי גם ניצא עם איזה תובנה מרעננת
בכל אופן ,אני אכתוב ביום ראשון על כל החוויות שלי מהכנס ואל תדאגו ,גם על ארוחת הגורמה (חבל שזה הדבר היחידי שלא קליקבילי בעמוד של הכנס)

יום ראשון, 7 בדצמבר 2008

התגיות עובדות -נא להתנהג בהתאם!



כמה חודשים לאחר פתיחת השמלוג הזה , החלטתי לבדוק מה קורה באנליטיקס
אז חוץ מזה שהאנליטיקס החדש נראה חבל"ז ,הבלוג שלי גם נראה חבל"ז (אבל חבל"ז בגירסה של שנת 1994 ,שניה לפני שהתחלף לביטוי הזה המשמעות)

בכל אופן ,מה שרצית לבחון, זה את הטראפיק, או באינטרנטית ,איך לעזאזל נכנסים לפה אנשים ,אם אני כותב פעמיים בחודש ,ומזניח את הבלוג באופן כזה שאתר blogger יכול לדווח עלי לרשויות ולשים את הבלוג שלי אצל משפחת בלוגרים מאמצת.
אז איך באמת מגיעים לפה?
ובכן,מלבד קישורים מאתר רוטר ואתר מיזבלה ,שכבר כתבתי על זה בעבר, הרבה גולשים הגיעו דרך התגיות ההזויות שאני מפזר לי להנאתי לאורך כל פוסט ושמשום מה מקדמות אותי לא רע בגוגל!!!

היתי רוצה להציג לכם כמה מהמעניינות יותר:
נתחיל בפופולאריות:
את "איטו אבירם" חיפשו בגוגל 25 אנשים ששאלו את עצמם מתי יוצא המיזם הבא שלו ונחתו להפתעתם הרבה דווקא ב"שריטה של גלעד".

את "ליאור אשכנזי" חיפשו בגוגל 23 ילדות קטנות שרצו להדפיס להם פוסטר לחדר ,אך במקום, הם נוכחו לדעת -באחד מהפוסטים הקצרים שלי- שליאור אשכנזי נראה אחרת במציאות!

הניסוי בקרינה ופופקורן שעשיתי - הכניס 77 איש לסרט ובלפחות 20 וריאציות שונות (לדוגמא: פופקורן ופלאפון,פופקורן וסלולר, נו..הניסוי הזה עם הקרינה והפלאפון...)

שאר התוצאות הם שביבי תגיות ומילים מכל הפוסטים שכתבתי עד כה:

קרב מגע,קשה לצפייה,שיווק שיחה, "פוטרתי" נהיה לאחרונה מילה חזקה, ואפילו "דם בתוך העין" זכה ל-2 צפיות (בהשערה שלא להם היה את הדם בתוך העין)

אחת קצת יותר מוזרה:

זוכרים שרשמתי בפוסט "שקוף שתדעו מה קורה בבלוג שלי" שאנשים שהגיעו דרך גוגל הם אנשים שבטח חיפשו את "הרי הגלעד" או "מה עושים שמקבלים שריטה מחתול" והגיעו ל"שריטה של גלעד".

אז צדקתי: 7 אנשים חיפשו בגוגל- שריטה של חתול והגיעו אלי ,אחד אפילו הרחיק לכת וחיפש בגוגל "שריטה בחתול בית מה עושים" מעניין באמת מי נשרט -הוא או החתול...

ולבסוף, הקצפת, החיפושים ההזוים והמצחיקים ביותר שהובילו את המחפשים בגוגל לבלוג שלי:
"ג'חנון שבת בזול" - דווקא לשבת ,מה רע בג'חנון זול של יום שלישי?

"גברים מלוכלכים" -אמאל'ה -מישהו שחיפש גברים מלוכלכים נכנס לבלוג שלי , ובכן , אם היית קורא את הפוסט שכתבתי על ה-AXE היית מבין שאין פה גברים מלוכלכים.

"למצוא את עצמך" - גבר,פשוט תקליד את השם שלך בגוגל (ואל תכנס לפה יותר כי אתה מלחיץ אותי)

"חומר למשיכת נשים" - מה קורה פה לעזאזל? למה כל מיני פריקים נכנסים לבלוג שלי??? תשתמש בחבל ,אני יודע?

"מיישר גל שלם מדויק לא מדויק" - WHAT THE F?!? עדיף כבר חומר למשיכת נשים!

מה אני אגיד לכם ,אולי אני צריך לשנות את הקונספט של הבלוג שלי?

יום שני, 24 בנובמבר 2008

כל מה שרציתם לדעת, עכשיו בגירסת התמונה!

אני לא יודע אם שמתם לב (כי אני שמתי לב, ובגלל זה אני כותב פוסט כרגע) אבל בשנים האחרונות נולד איזה טרנד שיווקי מטומטם ולא ברור, שרואה בנו הצרכנים -ואני מרשה לעצמי לקחת את זה לקיצוניות מסוימת- כאינפנטלים!!

ואני מדבר על הצורך ללוות כל הסבר שהוא המופיע על מוצר מסוים,באיקון חמוד ומתוק וקוצ'י פוצ'י ואיזה מגניבים אנחנו..

אני חושב שזה התחיל בקטנה באיזה איקונון שניסה להסביר בצורה עדינה שדיאורדורנטים לא נוסו על ארנבים חמודים,
ו..הא...גם איקון שניסה להסביר איך נראה החור באוזון,ולמה לא כדאי לעצבן אותו.
וזה מגיע לרמות מחרידות שהיו גורמות לרפי גינת לשקול שוב אם הוא בתפקיד הנכון.

ואם אתם תוהים על קנקנכם על מה אני מדבר? תמונות קשות לפניכם!

נתחיל בכמה מוצרים שריפרפתי בארון הפסטות והקוסקוס שנמצא בכל בית, ושנועד למקרי חרום בהם פתחת את המקרר יותר מ-17 פעם והבנת סופית שאין מה לאכול ושהגיע הזמן שתתחיל לבשל או שתגווע ברעב!!




שימו לב לחשיבות של האיקון של השעון שמזכיר לי שכל פעם שאני מנסה לנחש שעברו 7 דקות אני דופק את ארוחת הצהריים.
והאיקון של הלב??? הוא רוצה אל אמא!!


נעבור למגבונים -המצרך הכי מבוקש בבית עם שני ילדים, מלבד זמן פנוי..

על השפנפנים החמודים שמעולם לא השתמשו במגבונים כבר ציינתי באחד הפוסטים הקודמים שלי

אבל שימו לב לאייקון שממחיש כי המגבון הוא היפולארגני שנבדק דרמוטולוגית! מהאיקון אני אמור להבין שלקחו מגבון ומרחו על פרצוף של ילד ,אז מה הם מזבלים לנו את השכל עם היפו.שמיפו?!

ולמה רק איקון של הרב מאיר לא הצליחו להשיג! לא יכלו לשים איזה איקון של זקן?


בכל אופן, ויסוצקי לקחו את זה עוד צעד קדימה בקופסת התה הקלאסית שלהם.





איקון "טעים עם לימון" -נו.. ניחא ,אני מבין חתיכת לימון... החלב מה???

ומה הקשר בין אחסון בכלי סגור ללוגו של באטמן??

ולסיום, ולשם זה התכנסתי ,חברת אחוה שאני נותן לה את הכבוד הראוי בתור יצרנית טחינה -המאכל שאני הכי אוהב - החליטה שגם היא מאמצת בחום את הטרנד .אבל מה לעשות שמנהל המותג ניסה לדחוף כמה שיותר משפטים, ואילו המעצב נתקע בלי רעיונות קריאטיבים מספיק לאיקונים!!

ובכן, במקרה כזה נוצר משהו מאד מעניין ומסקרן (וחשוב מאד לצרכן)
לפניכם התמונה:


ידעתם ששומן טרנס נראה כמו תמנון ואילו כולסטרול נראה כמו חתיכות של תמנון?
עכשיו אתם יודעים!

יום שישי, 7 בנובמבר 2008

פארק הג'ורה או למה אני אוהב טוקבקים

השבוע ,משום מה, הצחיק אותי טוקבק!

דווקא בכתבה על מותו של מייקל קרייטון הסופר היחידי שקראתי ספר שלו מההתחלה ועד הסוף

(מה לעשות אני תמיד מעדיף את הסרט)




למה הצחיק אותי??!!

לא יודע למה! אולי בגלל שגם לי זה קורה כל הזמן!!!








יום רביעי, 5 בנובמבר 2008

הודעה חשובה לקהל הקוראים!!

דיר באלק, הבא שיתקע לי 3 כוכבים לאחד מהפוסטים שלי...

יום שלישי, 4 בנובמבר 2008

די,נמאס,תכתוב משהו!!!

די,די כבר יה מזניחן!!
תכתוב משהו בבלוג שלך , לא חייב מצחיק!
תכתוב על אנטומיה של סנאים העיקר שלא יראה כמו צ'רנוביל ביום שאחרי!

מה כל כך קשה לאסוף את עצמך לכיסא ולחנטרש כמה מילים על כלום!
הרי כלום מעולם לא היה פופולארי יותר מאז שהחנטריש הזה המציא את ה-SO CALLED מהפכה WEB2.0!
מה לא כתבתי בצ'אטים כבר בשנת 1996???
לא זוכר שאמרתי לעצמי ,די נמאס לי מה-WEB1.0 מתי כבר יגיע 2?

ולמה אני כותב בפונט של TIMES NEW ROMAN ומי זה לעזאזל הרומן הזה? ולמה החליטו שהוא יהיה הדיפולט?!
ולמה בשנת 2009 אני עדין מקליק על לוח עם 120 כפתורים במקום שהמחשב המטופש לא יקרא את המחשבות שלי?!
ניחא, ויתרנו על המכוניות המעופפות ,אבל מקלדת??? עם כל הליזרים, לא יכולתם לחשוב על משהו יותר יצירתי?!

ולמה יש למקלדת כזה חיבור מעפאן בצבע סגול שממילא אני לא רואה כלום -כי מאחורי המחשב יש לי חושך מרוב האבק ,ולמה שאני מזיז את המחשב כדי לחבר את המקלדת, 500 חוטים מזיזים לי את המסך ,המודם,המדפסת ומפילים לי את הרמקול למקום היחידי שהיד שלי לא מגיעה לשם?!
חוטים,למה אני מדבר ב-2009 על חוטים? -לא סגרנו שחוטים זה איטיז?
מה אתה עושה שם כל היום ביל גייטס? בשביל מה אני משלם לך? שתוריש את כל הכסף לאפריקה שעדין עוד לא המציאו את החוט?!!

יום חמישי, 16 באוקטובר 2008

חזרתייייייייי וזה זמן טוב לבקש סליחה

לכל מי שתהה לאן נעלמתי ,שזה בערך 5 אנשים שהגיעו לפה בטעות אחרי שגוגל נפל בפח של התגיות שלי ,והביא לפה כל מיני גולשים מטף ועד זקן ועד איטו אבירם (אני אספר בפעם אחרת)
מצטער שלא הייתי פה...ולא כתבתי
פשוט נדפק לי המחשב -ככה סתם ביום בהיר עד מעונן חלקית עם סיכוי לטיפטוף קל , שלא הגיע בסוף..
מסתבר שהלך לו האימימא של הלוח-אימא מה שנקרא בשפה עממית "מדר בורד" (בעברית זה נשמע טוב יותר)
בכל אופן הוא מרגיש עכשיו הרבה יותר טוב (החליפו את האימא)
והוא גם עובד הרבה יותר טוב ,אז אני מקווה שיצאו לו פוסטים יותר מוצלחים!!

ואם כבר פספסתי ,אז אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו (שזה פרדוקס,כי אם פספסתי ,אז איך פגעתי בו?? הא!!!)
ושתהיה לכולם שנת דבשששש (כן גם אתה ,שהגעת עד לפה ומחפש איזה פאנצ' בסוף הפוסט ,שגם לך תהיה שנת דבש)

יום שלישי, 2 בספטמבר 2008

אומנות הלחימה של אדם

טוב, הפוסט הזה מתאים רק לכל אלה שהסתובבו בשנות ה-80 עם טרנינג בצבע זרחני והיו בטוחים שהם הכי מזניבים בעולם.
שהפלאפון עם גוגל שלהם היה בעצם שעון CASIO עם מחשבון,
לכל אלה שהפליסטישן שלהם היה קופסת קסטות של משחקים בחד-מימד.
ושה-MP4 שלהם היה מחשבון ינשוף שהיה שואל שאלות במתמטיקה.

כן,כל אלה יבינו על מה אני מדבר...
ואני מדבר על אחת מאומנויות הלחימה המסוכנות ביותר, שנוסדה פה בשנות ה-80 על ידי הזמר חוצב הלבבות -אדם
למי שהספיק לשכוח ,שימו לב לטכניקה ,לשילוב שבין הגוף לתנועות הידים ,שימו לב לשלווה הפנימית ולמחשבה שמאחורי כל תנועה.
איפה הימים ..איפה?!?

יום שני, 1 בספטמבר 2008

קטנה על ימים בלי משמעות מיוחדת



חגגנו השבוע את יום הבלוג הבינלאומי !!

Blog Day 2008



ביום זה ,כמנהג אבות אבותינו... עלינו להמליץ על 5 בלוגרים (אנשים שכותבים יומן אישי במטרה שיותר מ-100 איש יקראו אותו) ולתת לינק ישירות לבלוג שלהם.


ובכן ,באותה נשימה אני רוצה להכריז על יום נוסף..

יום הפורומים!!!









ביום הזה כל אחד ימליץ על 5 גולשים שכותבים בפורומים ושבלעדיהם

הפורומים לא היו מה שהם....


ואני רוצה להתחיל:

ובכן....

חיים בן שושן שכותב בפורום מאגניביים - חד לשון ועוקצני ,אהוב בנות הפורום,אין עליך..(ד"ש לבלונדה18)

אליעד גבע מפורום צמחונים -מצחיק את החבר'ה עם משחקי מילים משעשעים (חס על החי, וחי על החסה - ענק!!)

בת שבע זונפלד מפורום שמנות ויפות - תודה על זה שאת מרגשת אותי כל פעם מחדש.. (ודי עם הבורקסים)

קובי מוסא מפורום גאדג'טים -מוסא , תפסיק לחשוב על עוד דברים שאפשר לעשות עם USB

גילי כהן מפורום סקופים -בחייאת גילי ,המוסד לא חטף את לימור לבנת ,רד מזה! ,כולה לקחה חופש!




זהו ,תם יום הפורומים (קצר יותר מצום גדליה)

נתראה ביום הפורומים של שנת 2009 !!

יום שני, 25 באוגוסט 2008

קטנה על דברים שתלוים על מקל

השבוע אחרי 8 שנים (בערך) קניתי ארטיק
לא יודע למה עשיתי את זה..
אני ממש לא טיפוס של מאכלים שאתה נשאר בסוף עם מקל ביד ומחפש איפה לתקוע אותו
(ע"ע התא שירות שנמצא מתחת לכל כספומט ותקועים שם כמה דפי חשבון ומקל ארטיק)

חוץ מזה,אני חושב שילד שיראה אותי אוכל ארטיק מה זה יתבאס בשבילי
אני די אוכל אותו ב-4 ביסים
(תודו שגם אתם, שהיתם ילדים התבאסתם ממבוגרים שאוכלים ארטיקים בביסים גדולים)


בכל אופן הוצאתי את האחד הכי פאנסי , כי אם כבר לאכול פעם ב-8 שנים ,אז אני מרשה לעצמי לקחת אחד משודרג
אבל ראבק , יש גבול ...
לא צריך להכניס את כל המקרר לתוך גוש גלידה
זה כולה ארטיק!!!

ואני מצטט: שלגון בשומן צמחי בטעם שוקולד בתוספת סירופ שוקולד ואגוזי לוז קלויים, בציפוי שוקולד חלב ופירורי עוגות.




להגיד לכם את האמת, היה לזה טעם של ארטיק שוקולד רגיל עם גבשושיות קטנות בטעם מוזר משהו..?!@

יום ראשון, 24 באוגוסט 2008

תמרורים שכדאי להוסיף או קצת השתעממתי


ככה זה שיש יותר מידי פוטושופ ופחות מידי זמן
או הפוך ..יותר מידי זמן ופחות מידי פוטושופ (הכל בעיני המתבונן)

בכל אופן השתעשעתי לי עם כמה תמרורים ומשחקי מילים א-לה בוגר בצפר שבטוח שהוא הולך להיות הקופירייטר
של המדינה, אבל זהו...שלא!!












ועוד אחד שהוספתי ממש לפני השינה ): ולא ברור למה!!!

יום שישי, 15 באוגוסט 2008

רישומי מהאולימפיאדה או מה הדף בי השבוע



צפיתי השבוע באולימפיאדה במקצוע הדיפת כדור ברזל

ואז זה הדף בי בחוזקה:


עולה יורגן מפינלנד שכשל בשני הפעמים הקודמות ,הפעם הוא נראה בטוח בעצמו

הוא מתרכז...

מסתובב 4 פעמים וזורקקקקק את הכדור...

הכדור מתעופף לו לאיטו ונוחת אי שם אחרי כמה עשרות או מאות מטרים

המצלמה עושה קלוז אפ על פניו הקפואות של יורגן

ואז במעבר חד לקפיצות השמחה של המאמן שלו....

כן..כן..כן...

המאמן שלו!!

מאמן...!!


מאמן שלו בהדיפת כדור...

זה זה שאומר לו מה לעשות...


אני כבר רואה את זה בדימיוני:

יורגן, בוקר טוב.

תראה אחרי חודש וחצי של אימונים ,עשיתי חושבים, שאלתי והתיעצתי עם מומחים

והגעתי למסקנה שאנחנו חיבים להחליף את האסטרטגיה שלנו.

ולכן מעכשיו לפני ההדיפה של הכדור אתה תסתובב

כנגד כיוון השעון...


טוב, אני קופץ לסופר... להביא לך משהו?

יום שני, 4 באוגוסט 2008

CM IS NOT DEAD - קצת על שיווק בזירות שיחה

אני אחרוג ממנהגי להגג קטעים מחיי היומיום שלי למשהו רציני יותר
על תחום ה -conversation marketing או בשמו הכנעני "שיווק בזירות שיחה"
התחום בו אני עובד כמנהל מועדוני מותג של אתר חבר'ה החדש
קראתי השבוע את הפוסט של שגיא חמץ בדבר העובדה שה-(Conversation Marketing (CM יצא מכל פרופורציה, ושאינו מתאים לכל מותג.
אני חושב שההנחה הזאת נובעת מהגדרה לא נכונה של המונח CM . הנטייה לראות ב-CM כ"דאחקה" השיווקית התורנית שבעוד 5 דקות תוחלף במשהו אחר היא שגויה . CM במהותו הוא קודם להקשיב לכל מה שאומרים עליך כמותג , והטענה שזה לא כל כך חשוב ולא מתאים לכל מותג ,מזכירה לי את הקטע שתיכוניסטים מאד מחבבים - להדביק לתלמיד מאחורי הגב שלט הנושא את הכותרת "חמור" .
אותו תלמיד תמים לא מבין למה כולם מחיכים אליו בעודו מתהלך במסדרונות בית הספר ולכן חושב שהוא "פופולארי",אבל הוא לא שם לב שהשיחה שנערכת מאחורי גבו היא הפוכה לחלוטין.
המעניין הוא, שדווקא חמץ נותן כללים לכל מי שמעוניין להמשיך עם CM, ואחד מהכללים זה להקשיב ולנתח את השיחה שנערכת עליך כמותג ,אז איך ניתן לטעון באותה נשימה שה-CM נגמר?

בהמשך הפוסט שלו ,חמץ מסביר את התנאים שלדעתו מתאימים למותג לייצר שיחה עם הצרכנים . באחד ממסקנותיו הוא מציין שהמותג צריך להיות "שם" כאשר הצרכנים צריכים אותו . לטענה הזאת אני מסכים לחלוטין , היכולת של מותג להגיב לשיחות ולהתרחשויות של צרכנים סביבו, היא בעלת ערך חסר תקדים ומגבירה את הנאמנות למותג - דמיינו לכם שאתם יושבים עם חברים בבית לסרט על בירות (מותג כלשהו) באווירה טובה , אתם פותחים את הבירה ונותנים לגימה מכל הלב , לפתע אתם חשים בטעם לוואי נוראי – באותו רגע אתם מקללים לא רק את האימא של הבירה אלא גם את הגרפיקאי שעיצב את הלוגו, מבחינתכם הבירה הזאת מחוקה.
עכשיו תארו לכם שדקה אחרי שנרגעתם מהתקרית הלא נעימה , נשמעת דפיקה בדלת ומהצד השני עומד לו נציג של אותה חברת בירה שמתנצל ומבטיח שהוא יבדוק את הענין ועל הדרך מציע לכם פיצוי מסוים . אני בטוח שלא רק שתסלחו למותג ,העובדה שהוא הקשיב לכם והגיב לכם בזמן כל כך קצר גם תגביר את הנאמנות שלכם בטווח הארוך.
סיפר לי פעם מישהו , שהוא ישב במסעדה ערב אחד וממש התאכזב מהאוכל שהוגש לו ,למחרת הוא כתב ביקורת קטלנית באחד מאתרי האינטרנט בתחום . כבר באותו יום הוא קיבל שיחה מבעל המקום שהתעניין ואפילו הציע לו כפיצוי לבוא לאכול על חשבון המקום.
כששאלתי אותו מה ההרגשה שלו כלפי אותה המסעדה ,הוא ענה לי שבעקבות השיחה השתנתה לו התחושה ואפילו אולי הוא יחזור לשם.
אך, בניגוד להסכמה שלי בדבר החשיבות של הקשבה ותגובה ,אני לא מסכים עם מסקנותיו של חמץ על הדרך שבו מותג צריך ליזום שיחה .
חמץ טוען שישנם תחומים רלוונטיים למותג שלך, ועליך כמשווק ללמוד אותם, ולאט לאט לנסות להשתלב. בנוסף הוא מדגיש, חשוב מאד לא לכפות שיחה ולא לנסות להוביל שיחה.
לדעתי ,החלק הכי מעניין ,הכי חדשני ויצירתי ב-CM זה היכולת לייצר שיחה רלוונטית ,מעניינת ,שונה ,מקורית, מדליקה YOU NAME IT , סביב מותג מסוים.
להקשיב זה חשוב ,להגיב זה מעולה , אבל בשביל להפוך למותג מדובר וסקסי ,אתה חייב לחשוב צעד קדימה ,לאתגר את הצרכנים שלך ,לגרום להם לחשוב עליך ולהתעסק בך , ובקיצור להפוך את המותג שלך לנינט של המותגים. בחלק הזה ,אני מסכים שזה לא מתאים לכל מותג.
לסיכום, CM הוא לא עוד כלי שיווקי NICE TO HAVE , הוא הכרחי למותג ובמיוחד בעידן שבו לכל צרכן יש במה להביע את דעותיו בריש גלי. לא רק שהוא לא נגמר ,הוא רק בתחילת דרכו והוא עוד יתפתח ויתרחב.

יום רביעי, 23 ביולי 2008

קטנה על המצב...


בתור אחד שנוסע בתחבורה ציבורית
אני ממש מודאג מהמצב הביטחוני

הסיוט שלי שיום אחד אני אעלה לאוטובוס
ויהיה שם בפנים טרקטור ענק!

יום שישי, 18 ביולי 2008

איזה מין פאדיחה ,או יוסטון יש לי בעיה חמורה-אני רחפן


השבוע לקחתי את המשפוחה לקניון הגדול והמשעמם בפ"ת

אותו נוהל: שלוש חנויות בגדים , סיבוב תורן במשביר לצרכן כדי להיזכר שבאמת היה לנו כיף בשנות ה-80 ,שירי נתקעת חצי שעה במזרקה תוך ניסיונות לקפוץ למים, עוד רבע שעה מנדג'זת שהיא רוצה בלון -והנה עוד בלון נשאר תקוע בתיקרת הקניון ,עוד חצי שעה היא מבלה בג'ימבורי תוך התכסחויות עם שאר הילדים, ולבסוף, אבא מסיים את הערב הנחמד על איזה המבורגר.
ובדיוק על זה אני רוצה לדבר.

ובכן הזמנתי לי ולרוחי את הבורגר הקבוע והתישבנו לשולחן.
אני יצאתי ראשון ליטול ידים ועל הדרך גם לקפוץ לשירותים.

אני נכנס לי בטבעיות לשירותים ומרגיש לחלוטין בבית ,נכנס לתאים הפרטים ומרוב אושר ושמחה אפילו לא טורח לסגור אחרי את הדלת.

ובכן הדבר הראשון שאני זוכר , זה שאני מסובב טיפה את הראש לאחור ומזווית העין אני רואה בחורה ,אני מספיק להרהר בראשי על החוצפה שלה להיכנס לשירותי הגברים , אך המחשבה הזאת מתחלפת במהירות במחשבה אחרת.!!
לאן לעזאזל נכנסתי??!?@!#!?!..
אני יוצא במהירות מתא השירותים ,והנה אני ניצב בלב ליבה של מפקדת השירותים הנשית , מסביבי כעשר בחורות שמביטות לעברי, באוויר יש שתיקה כל כך רועמת שהיא יכולה להיות בכיף הדיסק החדש של מטאליקה. אני מתחיל להאדים ,משמאלי ניצבת המנקה, מביטה בי כאחרון הסוטים , ובפנייה מעין הבעת "תתביש לך חתיכת גועל נפש,סוטה".
אני מת לעוף משם, אבל מרוב בושה אני פשוט לא מוצא את הדלת ,אני מביט בתסכול לכל הכיוונים ,אבל אני ממש לא זוכר מאיפה נכנסתי.
בסוף התאפסתי על עצמי ,תוך כדי שאני מסנן לעברי משהו בסגנון "זה שנכנסת לשירותי נשים ,לא אומר שאתה נהיה לי גרוע בכיוונים " , ובכן ,תפסתי את הרגלים שלי וברחתי משם.

את המנקה והמבט זכיתי לראות עוד כמה פעמים באותו הערב......


לסיום , הסיפור הזה מזכיר לי איזה אנקדוטה.

לפני כמה שנים יצאתי עם כמה חברה למסעדה שהיה לה רק שני תאים קטנים לשירותים ,אחד לגברים ואחד לנשים, והתא של הגברים היה תפוס .
ובכן ,אמרתי לעצמי ,!!!when a man needs to go,a man needs to go ונכנסתי.

כשיצאתי עמדה שם בחורה שחיכתה, ואיך שהיא רואה אותי יוצא, היא שואלת אותי: תגיד,אתה לא רואה שזה של נשים?!?. ומפנה את מבטה לסמל קטן של אישה על דלת השירותים.

ובכן, הפנתי את מבטי גם לעבר הסמל הזה ואמרתי לה: "אה,אופס חשבתי שזה סקוטי"....



יום שישי, 11 ביולי 2008

קרב מגע בארוחת הבוקר במלון!


חזרתי השבוע ממלון כלשהו בטבריה (לא נכנס לשמות) בחופשת הקיץ השנתית שלי.
זה לא היה בדיוק מלון חמישה כוכבים, אבל הכוכבים האמיתים במלון היו האורחים,
ועליהם אני רוצה לכתוב!

ובכן , לאורחים במלון היה זיקה יוצאת דופן וחיבור רגשי שבין אוכל לנשמה שלהם .
הזיקה היתה כה אדוקה שהם פשוט הרגישו שהם חיבים להתחבר למזון בצורה מוחשית, ולכן, לשולחן הגשת האוכל או בשמו השני - הבופה, קראתי "פינת ליטוף".
בפינת הליטוף נתקלתי במחזות מעוררי תיאבון של אורחים נפלאים שאוהבים לחוש את האוכל בידם, לטעום אותו ולהחזירו לשולחן ההגשה במידת הצורך ,וכמובן להעבירו לצלחת האישית בידים חשופות!

אז איך היה האוכל,אתם תוהים...ובכן,התפריט היה בהתאם:
  • אצבעות דג עם נגיעות של שום

  • סלט חצילים ובשר עבודת יד

  • סלט ירקות טרי עם שמיר וציפורן

  • ולקינוח - משמש ועוגת קרם עם שערות (קדאיף)

(לסלט רציתי להוסיף גם כף עם חזרת , אבל זה לא מצחיק (:)

לסכו"ם: תקראו לי סנוב, פלצן ,מתנשא , אבל משום מה טביעות אצבעות על האוכל שלי לא עושות לי את זה.



יום רביעי, 9 ביולי 2008

סקופ: דו"ח החיזבאללה בנושא רון ארד, בידי !!

הצלחתי להשיג במקרה עותק של דו"ח חיזבאללה בנושא רון ארד

ואני חושב שהוא שופך אור חדש על הפרשה

לפניכם:






יום שבת, 5 ביולי 2008

עין מתחת לעין או זהירות קשה לצפייה (לי)

השבוע חטפתי "מרפק" באמצע משחק כדורסל, למזלי ,סנטימטרים ספורים מתחת לעין.


עוד בהתחלה חשבתי שזה לשטוף ולחזור!

אבל מבטים מפוחדים של חברי למגרש לא הותירו לי ספק! סימתי את המשחק להערב ...ואחרי שאחד מהחברים לחש לי שבכנות,זה לא נראה כל כך טוב ,הבנתי שאני גם הולך לבלות את סופו של הערב והמשכו של הלילה בבית חולים!

מסתבר שהמרפק שחטפתי פתח לי היכל נוקיה מתחת לעין , ושהדרך היחידה לא להפוך לגירסה הישראלית של הארי פוטר והצלקת זה תפרים!

כך מצאתי את עצמי באחד מבתי החולים היותר זניחים בארץ (השרון) מוקף בזקנים שממש לא נראים במיטבם ובשחקן כדורגל שחטף זרם חשמלי בכל הגוף שעצר כדור ביד! . ללא ספק הייתי הפציינט הקל ביותר ,כל כך קל שאפילו לא ספרו אותי , רק אחרי חצי שעה של המתנה קיבלתי על ידי אחד האחים שחלף לידי, מין חומר סגול ולא מזוהה (אפילו הרופאים שבדקו אותי לאחר מכן לא הצליחו להגדיר בדיוק מה קיבלתי) כדי לחטא את הפצע.


לאחר כשעה כבר הופקדתי בידי כמה רופאים שמצאו איזה חלון קצר לבצע את התפירה ,ולספר לי שאת כל החיים שלהם הם בזבזו על לימודים ולא על בחורות.


כאשר חזרתי הביתה, והבטתי במראה , משהו היה נראה לי משונה , מעין פס שחור החל לצוץ לו לאורך החבישה ועד למרכז האף. אותו פס שחור -הסתבר למחרת - הפך להיות אחד הפנסים הצבעוניים והססגונים שראיתי מעודי, רק שהפעם זה על הפנים שלי.

שלולית דם בתוך העין כבר העניקה לי מראה דרמטי של מתאגרף ועיגולים סגולים מעל הגבה נתנו את הטאץ'-אפ למראה הכללי. מאותו רגע זה היה עניין של זמן עד שאני אתחיל לשמוע את שלל ההערות ציניות/"מצחיקות"/מקוריות של כל מי שנתקל בי:


  • אז מה, עצבנת אותה?

  • נסעת לנתניה?

  • פתחו עליך עין?

אני תמיד עונה שזה עבודת גמר בפוטושופ! כדי שירדו לי מהגב! - ממילא אף אחד לא מאמין לי שזה מהכדורסל! אולי בגלל ש-20 שנה לא שיחקתי!





יום חמישי, 26 ביוני 2008

ניסוי: הפופקורן מגן עלינו מפני קרינת פלאפונים!

סרטון שהפקתי ב-20 אגורות (4 גרעיני פופקורן) ו-דקה וחצי (הזמן ששירי מקציבה לי בצהריים)
ומוכיח שאולי הסרטונים של פלאפונים שמכינים פופקורן היו פיקטיבים (ופרסומת לאוזניית בלו-טות' ) אבל האמת לאמיתה היא שדווקא גרעיני הפופקורן מצילים אותנו מידי המכשירים המרשעיים!!
להלן ההוכחה:


יום רביעי, 25 ביוני 2008

הסוד שמאחורי המדבקה או למה בחורות לא רודפות אחרי חרדיים

ביצעתי השבוע את הקנייה החודשית, באחד מהסופרים הגדולים שבבני ברק (אלף)
אני חייב לציין שזו חווית קניה מעניינת מאד , לדוגמא: בין שורת המשקאות מניין ערבית , קופה לגברים בלבד , כל מיני מוצרים ש-לך תדע איפה ייצרו אותם ,ולכל מוצר זול יש חיקוי יותר זול! (חטיף צ'אפ - חיקוי "חטיף צ'אפפו")
אבל סך הכל החרדים יודעים לקנות והם נגישים כמעט לכל המותגים שמסתובבים בארץ.
ובדיוק על זה אני רוצה לדבר!
אני יודע שקהל היעד של ג'ל AXE החדש שהושק לאחרונה הוא:"גברים מלוכלכים" כטענת הקופירייטר שסביר להניח משתמש בביתו בנקה-7 , ואני יודע שהריח אמור למשוך מאות בחורות, והיי , אני נשוי ומאושר (ע"ע הפוסט הקודם)
אבל מה לעשות, אני חולה על הריחות של המוצרים שלהם ואחד מהצרכנים הנאמנים של המותג.
ולכן שחלפתי על פני ג'ל הרחצה העונה לשם AFRICA - ואחרי שווידאתי שהוא לא מריח כמו זיעה של שבט גאני אחרי טקס וודוו.(אולי זה הקטע עם הנשים) החלטתי שאני מאמץ אותו לביתי (חייב לציין -זהו אינו פוסט מסחרי וכן אני יודע..אני קודח ... אבל נשאר עוד קצת (: ).



בכל אופן, כבר באותו ערב החלטתי שאני מבצע את מבחן הניסוי של הג'ל החדש! ובעודי מתענג על אמבט חם , אני מיישר מבט לעבר בקבוק הג'ל המעוצב במעין שילוב של מוט הילוכים וידית של M-16 ומשהו לא מסתדר לי עם המדבקה מאחורה ,איך אני אגיד את זה ,היא יושבת מדויק מידי ובצורה מחשידה כאילו היא מסתירה מידע מודיעיני חסוי.



קילוף זריז חשף בפני את האמת העירומה, המשווקים הסתירו את הסוד שעומד מאחורי AXE מפני אותם צרכנים חרדיים תמימים, חסרי ישע , ובכך מנעו מהם את המידע שהשימוש במוצרי AXE עשוי להביא למשיכת נשים בלתי מרוסנות ו/או ללילות סוערים.(כפי שטוען אותו קופירייטר שבוודאי נעזר בקונדיישיונר של DOVE אחרי השמפו של נקה -7)




ואני שואל:איפה רפי גינת שצריך אותו!!


יום חמישי, 12 ביוני 2008

אתה מסומן או R FOR RUCHI

פועלי (או בעלי) כל העולם התכנסו!

טרנד חדש שאני מנסה להנחיל (לפחות שאחרי 120 ישאר משהו אחרי)
הסימון שאתה נשוי ומאושר (:

הטבעת זה כבר פאסה.
זה כבד.
זה הולך לאיבוד בעת שטיפת כלים.
וזה הולך יחד עם האצבע שלך שאתה בטיול בברזיל.

מהיום אני מסומן באות הראשונה של אשתי (R FOR RUCHAMA)
וזה חקוק לי על העורף באותיות "ברכת המזון" (האותיות של "ברכת המזון" גדולות יותר מה"קידוש לבנה"-בדוק)
את האמת זה התחיל בתור בדיחה לא מוצלחת של הספר שלי שמתמחה בלעצב צורות פסיכודליות לכל הערסים שבשכונה - כאשר דפדפתי באלבום התמונות שלו בו הוא מציג את מקרי הבוחן השונים בתמונות סטילס,המעוררים דאגה ,סלש, רחמים וחמלה במקרים הקשים, ביקשתי ממנו בצחוק שיעשה לי גם משהו יוצא דופן והוא הציע את המהלך שכרגע זוכה להצלחה לא מבוטלת.

לסיום, תזכרו מי היה הראשון ואני רוצה על זה פרס נובל לשלום בית.

יום שבת, 7 ביוני 2008

שיחה מקפיצה! או מה ישאר מאיתנו בעתיד!



אמיתי או לא אמיתי - ,לא יודע , אני אפילו לא רוצה לנסות!


בתיאבון!!


עדכון לתאריך ה-13 ליוני

מסתבר שרומיתי על ידי חבורת פוחזים שלא חסכו במשאבים על מנת לזרוע אימה בציבור ולגרום לאנשים להאמין שאפשר להכין פופקורן בלי לשים שמן קודם..!!

להלן פתרון החידה מאת רשת הטלויזיה האמריקאית ABC

(מעניין למה תשובות לתכנית "אבודים" הם עדין לא נתנו)


יום שלישי, 3 ביוני 2008

הפוסט הראשון בעולם על יזהר כהן

משום מה יש לי הרגשה שזהו הפוסט הראשון בעולם שנכתב על יזהר כהן
ואולי אני טועה...בכל אופן , אני מתעצל לגגל את זה כרגע..ומשאיר את זה לצופי האדוקים בעלי הזמן המיותר.

אז מה הביא אותי להיכנס לחשבון שלי בבלוגר ,להקליק על רשומה חדשה ולהפעיל את האונה הימנית שלי במיוחד בשביל יזהר.
שאלה טובה...
מה שבטוח ,זה לא קשור למלאוח המעולה שחסלתי היום .
ואילו סביר להניח שהתשובה היא הבת הקטנה שלי בת השנתיים שמתעקשת כל יום לאחר שאני מחזיר אותה מהגן לצפות ב-YOUTUBE בשיר "עולה עולה" מאירוויזיון 1985 וכבר מדקלמת אותו כאחד משירי הרפרטואר שלה שכוללים את "השפן הקטן " "נדנד" ועוד כל מיני שירי דץ ודצה היותר דביקים משלולית של קרטיב שנמס על הרצפה.(מניסיון).

דרך אגב אתם חיבים להקשיב לקטע בשיר -דלגו על ההתחלה המשעממת שמתארת את נופיה הקסומים של שבדיה לרקע זמזום מנגינה סטייל שנות ה-80 ,ועברו ישירות לשיר... שימו לב איך הבלונדה מזייפת בצרחה מחרידה בקטע הליווי הראשון בשיר...קטע קלאסי!!!

טוב ,הגעתי כמעט לסוף הפוסט ועדין לא דיברתי על יזהר! ולמה פתחתי את הפוסט הזה !
אז ככה ,באחד מאלף הפעמים ששירי צפתה בשיר "עולה עולה" ,שמתי לב ברקע לסרטון הבא.. (מצ"ב למטה)
ומשהו משך אותי להקליק עליו ולצפות בו.
אתם חייבים לראות במו עיניכם ומבלי למצמץ , קטע קלאסיייי הזוי ומשעשע.
מוזיקת גרוב בסטייל מייקל ג'קסון , במלל הנכתב לקהל יעד לא ברור! (הורים, ילדים, סבתות?)
בקיצור , דלגו על הקטע הקצר של פרויד בתחילת הסרטון - לא מובן מה בדיוק הולך שם ותריצו ישר לשיר של יזהר.
לאחר מכן הצטרפו אלי בשירה עליזה:
אבא אבא אבא
אמא אמא אמא

בלינד הלהיט של קיץ 2008 ,לא?



יום שני, 2 ביוני 2008

פניה נרגשת למר איטו אבירם


תוך שוטטות חסרת תכלית בנבכי הרשת - נחתתי על התמונה הנ"ל.
לכאורה תמונה פשוטה של עטיפת יומן לנוער לשנת הלימודים 2003-2004 .
אך זהו לא סתם יומן ,זהו אחד מעשרות היומנים לנוער של כוכב היומנים- למי שלא מכיר- מר איטו אבירם.

הצפייה בתמונה העלתה בי גל נוסטלגי ששטף את צג המסך 17 אינץ' CRT המקרטע שלי ( שמחובר למחשב 4 ליבות שרכשתי לאחרונה ((התקמצנתי על המסך))

לאחר שכביתי אותו (את הצג) בגלל רעשים נוראים שהוא משמיע לאחרונה , פתחתי אותו שוב והתמונה עדין הייתה שם,(רק בלי הרעשים).

ואז זה היכה בי, שאלתי את עצמי שאלה שמעולם לא נשאלה!
מדוע ולמה במשך כל תקופת לימודי בבית הספר היסודי ,רכשתי שנה אחרי שנה את היומנים חסרי ההשראה של מר איטו אבירם ומבלי שאפילו אדע מי האיש ומדוע הוא מוציא יומנים חדשים כל שנה.

אז עשיתי מעשה, ישבתי וכתבתי מכתב שאולי אשלח אותו יום אחד!

שלום רב מר איטו אבירם.
אני פונה אליך בבקשה קצת מוזרה אך טריוויאלית !

במשך שנים רכשתי את מיטב יומני הנוער שלך ואף מבלי להכיר אותך ומבלי לצפות בזיו פניך ולו פיקסל אחד!!
היו תקופות שחשבתי שאתה דמות וירטואלית פרי יצירתו של איש שיווק אכזר שאוהב כסף של ילדים קטנים ותמימים.

בכל אופן, לאור העובדה שהיום שום אישיות מוכרת (ע"ע סלבריטי) לא יעז להוציא יומנוער המעוטר בתמונתו , לפני שיש לו שני קליפים בערוץ המוזיקה, הופעה מוצלחת בפסטיגל, בובה אחת בדמותו וסוללה של יחצ"נים שאומרת לו איך לקום בבוקר! , אני מאמין שיש בידי הזכות לדעת מי אתה ומה אתה (ואולי אפילו איפה אתה).

אנא, לשם שינוי ,הזדהה. שלח אות חיים.
התחבר לפייסבוק ,פתח בלוג.
שלפחות אדע שהכסף שלי הגיע לידים הנכונות. (:

ממתין בסבלנות.
הגרופי שלך - גלעד!

יום ראשון, 25 במאי 2008

תובנה קטנה על החיים-מותר לי!

90 אחוז (מספר פיקטיבי) מהבלוגים נחשבים כהגיגים - מה שאומר במילים אחרות: אין לי באמת משהו מעניין להגיד!, אבל ,הי!! יש לי בלוג - ומשהו צריך להיות כתוב שם!

גם הבלוג שלי חוטא בהגיגות יתרה , ואני חי עם זה די טוב.
וגם בפוסט הזה אני הולך להגג לי להנהתי . ולמי שלא נוח עם זה שיקפוץ מהגג (תרשום-משחק מילים).

בכל אופן.
חשבתי על זה!
להפיק היום סרט זה חתיכת סיפור!
מפיק,במאי,תסריטאים,שחקנים,צלמים,עורכי סאונד, עורכים,נער מים וכו וכו וכו....
ובסוף אנשים משלמים כסף לצפות בזה.

ואילו בחיים שלנו , אחנו עושים את כל זה לבד!
טב,אז אולי ההורים שלנו הפיקו אותנו ויחסית בתקציב לא גדול (: ,אבל אנחנו:

  • כותבים לעצמינו את התסריט של החיים.
  • מבימים את עצמינו מול כל העולם.
  • משחקים את השחקן הראשי..
  • מצלמים את הכל ועורכים ( רק מה שבא לנו לקלוט).
  • קולטים את הסאונד
  • ולבסוף גם מגישים לעצמנו מים.....

אז מה ההבדל??

ההבדל הוא שהסרט שלנו לא מעניין אף אחד ,והוכחה לכך היא שאתם לא רואים אנשים לועסים פופקורן מול הפרצוף שלכם.

צדק מי שאמר שהחיים בסרט!!!

יום חמישי, 22 במאי 2008

שקוף שאתם תדעו מה קורה בבלוג שלי


עבר יותר מחודש מאז שפתחתי את הבלוג הזה
והגיע הזמן לעשות קצת חשבון נפש!
מה עבד, מה לא עבד , ועל מי עבדתי על מנת שיכנס לפה!!
ולמי שמרים גבה או שניים (במקרה שהוא חד-גבה) -אז, אין לי מה להסתיר!
לעניינינו...
לא התעצלתי והתקנתי
גוגל אנליטיקס על מנת לוודא שאני באמת לא מדבר לעצמי כמו שקורה לי לאחרונה הרבה בטלפון
(בטח קרא לכם שלצד השני התנתקה השיחה ואתם המשכתם לברבר לפחות איזה 10 דקות)




וזה מפת הכניסות של הבלוג שלי במשך כל חייו הקצרים (שיבדל לחיים ארוכים)











בעין בלתי מזוינת אפשר לראות שמלבד 3 פיקים שהפריחו את השממה היה פה די "נגב".




ובמספרים ,אנחנו מדברים על:



202 אורחים שהגיעו לפה בלי שום התראה מוקדמת.
ומתוכם 152 יוניקם (יחודיים) -וזה אומר שיש פה לפחות 50 איש שחזרו לסיבוב נוסף (משוגעים) -או שזה אני שנכנסתי מ-50 מחשבים שונים!
סה"כ דפים שנצפו - 305 (מה שאומר שהגולשים בבלוג שלי קצרים על הריפרש F5)










ועכשיו לנתון המעניין - אנשים שוהים בבלוג שלי 2 דקות בממוצע - ואווווווו -האם זה בגלל שיש פה מה לקרוא או שתמיד אנשים חייבים לשירותים מיד לאחר שהם נכנסים לפה - אולי אני אעשה סקר בנושא!


אז איך הגיעו לפה 150 איש שונים! -שאלה מצוינית ,ואני שמח שהעלתי אותה!


שימו לב למקורות של הבלוג.






במקום ה-1 אתר רוטר -עם 99 כניסות (תכף אסביר איך גנבתי להם טראפיק)



במקום ה-2 אתר מיזבלה - הבלוג המרענן של עולם הפרסום (למרות שבמזבלה ומרענן זה שילוב מוזר)


חברי המזבלה הוסיפו את הבלוג שלי בדרך קבע לרשימת מיליון הבלוגרים המומלצים שבאתר שלהם.. אבל מה שעשה את הטראפיק זה כתבה מצ'וגעת שכתבתי על פרסום במשחקי מחשב!


במקום ה-3 דרך אתר בלוגר -אין לי מושג מי זה האנשים האלה ואני לא רוצה שום קשר אליהם!


במקום ה-4 דרך גוגל - אנשים שבטח חיפשו את "הרי הגלעד" או "מה עושים שמקבלים שריטה מחתול" והגיעו ל"שריטה של גלעד"


במקום ה-5 -FACEBOOK -מבחינתי אכזבה כי די השקעתי שם (:


ובמקום ה-6 : כניסות באופן ישיר- זה כנראה אני (:



אבל הסקופ הגדול מבחינתי הוא אתר הסקופים של רוטר!

אני יחסית פעיל באתר ההזוי הזה שמביא כל מיני ידיעות תמהוניות לצד סקופים אמיתיים.
ובחתימה שלי הכרזתי בריש גלי:







אני לא סובל מיונז- וזה הלינק לבלוג שלי!

וזה לא יאמן כמה המשפט הזה מעורר עניין בקרב הגולשים באתר שמדי פעם אף פונים אלי בשאלה מדוע אני לא סובל מיונז! -כמובן שעל הדרך הם גם נכנסים לבלוג שלי (:





כמובן שלכל עוגה יש שני צדדים (או שנראה לי אומרים :"אי אפשר לאכול מטבע ולהשאיר אותו שלם")
וגם לכמות הטראפיק המכובדת שרוטר הביא לי יש חסרון...
זמן השהיה באתר של כל גולשי הרוטר למיניהם- הוא הכי נמוך ועומד על 25 שניות בממוצע, מה שאומר שהם סתם אוהבים להקליק על דברים..ואז לסגור אותם.

למסקנה:
אם אתה שונא מיונז, יהיה לך יותר טראפיק באתר !

אחחח, מי אמר שהכל מסובך בעולם הזה!!!



עדכון לפוסט:
כמו שאמרתי לכם בסעיף "4" להלן הוכחה שצדקתי - אני מצרף צילום מסך מהאנליטיקס שמראה גולש שחיפש "שריטה מחתול" והגיע אלי.




יום ראשון, 18 במאי 2008

מה אכפת לשפן....

נשלחתי לדגל.. להחליף חיתול
19:00 בערב
אני מתחיל במשימה - אני כבר מקצוען.
אני שולף מגבונים במקצועיות השמורה לאבות ותיקים (טפו..טפו..טפו) -
תוך כדי אני מעיין באותיות הקטנות שמאחורי האריזה.

אני נתקל באיקון של שפן שמכריז בריש גלי שהמוצר לא נוסה על בעלי חיים.
אני מביט לצד במבט של תמיהה ומחשבה עמוקה עולה בראשי....

אני בטוח שהשפן לא היה מתנגד שינקו לו את התחת במגבונים האלה....
לשם שינוי אני מסכים עם עצמי ....

קטנה על ליאור אשכנזי



ראיתי השבוע את ליאור אשכנזי נוסע בתל אביב על אופניים.
מה אני אגיד לכם...
בטלויזיה הוא נראה בלי אופניים.


איך פוטרתי מגוגל עד לפני שהתחלתי לעבוד שם (:


אז כמו שדיווחתי לפני שני פוסטים ..
נרשמתי לשירות ADSENSE של גוגל במטרה לעשות את המיליון שלי (מיליון רופי) לפני גיל 30 והכל דרך הבלוג.


אז מסתבר שגוגל חושבת אחרת.

שימו לב למייל שקיבלתי מהם לפני יומים כתשובה להרשמה לשירות.


Hello gilad elster,Thank you for your interest in Google AdSense. Unfortunately, afterreviewing your application, we're unable to accept you into GoogleAdSense at this time.We did not approve your application for the reasons listed below


או במילים אחרות ...לך חפש .. אנחנו נתקיים טוב מאד גם בלי הבלוג המצ'קון שלך....

אבל בכך לא הסתיים העניין, מסתבר שהבקשה שלי גרמה להרבה כאבי ראש איש שם במשרדים של גוגל.

שימו לב לסיבה שבגינה לא התקבלתי לשירות שהיה הופך אותי לשייח סעודי .


.Further detail:Unacceptable site content:


אתם קולטים -הם פשוט קראו את הבלוג שלי...


תמשיכו לקרוא....


We've found that your site contains language encouraging users to click on the ads you're displaying. To avoid inflating advertiser costs, we do not permit sites that encourage adclicks to participate in the AdSense program. If you'd like to participate, we ask that you please remove any language from your sitewhich encourages users to click on ads.

ובקצרה-שידלתי את קוראי להקליק על המודעות הלא קליקבליות (שלא מענינות אף אחד) שאיתרו את הבלוג שלי....


למי שלא זוכר:

http://gilad-scratch.blogspot.com/2008/04/blog-post_29.html


אבל אני חייב להבין..מה ?,הם קוראים כל בלוג מחונטרש שמבקש להירשם לשירות?

כאילו, אני כבר רואה את זה..... לארי פייג' מקבל אימיל בהול שהנושא שלו:

מה לעשות?????


מצטערים להפריע לך... אבל זה נושא של חיים ומוות. אנחנו כבר כמה ימים שוברים את הראש האם לאשר את הבלוג הזה או לא.....

פיג' היהודי כמובן זוכר כמה מילים בעברית מבית אמא ,אבל זה לא מספיק לו ,והוא מזמין מיד את המתרגם הראשי לענייני עברית. לאחר שהבחור מסביר לו בקצרה על מה מדובר הוא מזמין את מר. BRAIN (סרגי,בשבילכם)

(זה לא קצת מטופש שלמייסדי גוגל קוראים מוח ועמוד כי זה בעצמם מה שעשה אותם בעזרת קצת מוח הם בנו את מדד העמוד PAGE- RANT המפורסם שלהם)


בכל אופן לאחר פגישה בהולה עם מר מוח הם מחליטים שהם לא יסכימו לחלל את שמה של גוגל וחס וחלילה חס ושלום לתת יד למהלך הנבזה והמרושע שביצעתי...

בכך גוגל למעשה הפסידה את הסיכוי היחידי שלה להפוך ליותר עשירים..
אני פורש!!! ומסיר את בלוק הפרסום המטופש הזה!
ומצידי שילכו לחפש - כי בזה הם הכי טובים!!.
(אחלה פואנטה-כדאי שאני אעצור פה!!)


אבל בכל אופן לסיכום, שחיפשתי תמונה לפוסט הזה..שימו לב במה ניתקלתי:





הרג אותי החלק בסוף:רק אל תספרו לגוגל...

מתחיל להלחיץ הגוגלים האלה!!

יום שני, 12 במאי 2008

SPEED RACER או איך בזבזתי לכם 7 דקות מהחיים!

ואוו!!
מבית היוצר של האחים ואשובסקי -אלה שהביא לנו את מטריקס 1 ובטעות גם את 2 ו-3
סרט הזוי שמובסס על התכנית היפנית -SPEED RACER האגדית.קבלו 7 דקות ראשונות על חשבון המקום הפנוי של הבלוג שלי!



יום שלישי, 29 באפריל 2008

מרוויח על חשבונכם או איך נהייתי עובד של גוגל



כמו כל בעל תיבת דואר ממוצעת

גם לתיבתי הקטה (נקבה של קט)

נחתה המצגת מנקרת העינים של מקום עבודתם - או יותר נכון להגיד "מקדשם" - של עובדי גוגל..

ואז הפציעה המחשבה במוחי!!

כן, גם אני הולך להיות עובד של גוגל! ולא מעניין אותי כלום!

ולכן עשיתי מעשה !! הלכתי ונרשמתי לשירות AdSense של גוגל!

וגם אני עכשיו עובד של גוגל (במידה והם באמת ישלחו לי צ'ק יום אחד)



וכאן אתם נכנסים לתמונה - אתם רואים את הפרסומות המטופשות חסרות הערך

שמאתרות את הבלוג המטופש וחסר הערך שלי.. מעולה!!



אתם לא חייבים להקליק ..אבל אם ובטעות התפלק לכם האצבע בדיוק

שעמדתם עם הסמן על אחד מהם! ,תדעו לכם שמישהו (אני) עושה כסף על חשבונכם, ועל חשבון המאמץ

שהקדשתם בלחיצה על הכפתור!

יום שני, 28 באפריל 2008

אומנות הסקר או, למה הם כל הזמן מתקשרים אלי?


לאחרונה אני מותקף בגל צונאמי (עברו כבר כמעט 4 שנים מאז הצונאמי וזה בוודאי פאסה להשתמש במילה

הזאת -אבל אני מרשה לעצמי ) של סקרים טלפונים מהזן הכי נחות שמטרידים את מנוחתי (בדרך כלל שטיפת כלים

ומקלחת לילדה)




עכשיו ,ניחא היה מדובר בסקרים עניינים שבהם היתי משנה גורלות של אומה שלמה (מה עדיף נמלטים או אבודים)

אבל אלו שאלות חסרות כל הגיון , כתובות על ידי עילג סלעים המקבל את שכרו לפי כמות ולא איכות. (עילג סלעים -

תרשום, יכול לשמש כתחליף ל"עילג לגבות" או כל אחד מהביטוים האלה שמתעדכנים בתדירות גבוהה יותר

מהאנטי-וירוס החדש שרכשתי ולא מפסיק לעדכן את עצמו לדעת...)


ועכשיו, בואו נשים בצד לשניה את הרמה הנוראית של הסקר והתשובות שלא מתירות לך ברירה,

לדוגמא: כמה אתה אוהב מילקי מ-1 עד 10??? בוודאי 7 ! מה חשבת שאולי 8? .פחחח, איך אפשר לאהוב

מילקי 8?

את השאלות מקריאים חבורה של נערים שהתקבלו לעבודה לאחר שהיו צריכים לאיית את שמם כראוי, סביר להניח

שהם יעזבו את העבודה כבר באותו ערב , וכרגע הדבר האחרון שמעניין אותם זה התשובות שלך..

כך נוצר מצב שאני מוצא את עצמי עונה שני שאלות על מוצרי חלב ,שאלה על משכנתאות ,חצי שאלה על תכנית

טלוויזיה , ולבסוף מ-1 עד 10 כמה הייתי מוכן לאמץ צב בבית שלי!!!


וכאשר אני מתלונן על השאלות חסרות כל קשר שמציבות אותי במצב מביך (לא יודע אם סתם לא בא לי לאמץ צב

או שזה קשור לזה שכרגע שקלתי כמה אני אוהב מילקי) ,אני זוכה לתשובה צנונית בסגנון ,SORRY זה מה

שהמחשב נתן לי!


ואני שואל, והאם המחשב היה שואל אותך פתאום : האם אתה מעוניין להתחיל מחדש את החלונות -גם את זה

היית מקריא לי .

יום שלישי, 22 באפריל 2008

ריאלטי נגד עישון או איך נתקעתי במעלית ל-40 שעות

אוקי, וזה אחד מהסרטים שיכולים לגרום לי בשנה הקרובה להימנע ממעליות!!

לכל מי שמתבכיין שהוא לא עשה כלום בסופ"ש שלו....

שימו לב לחסר המזל שיצא להפסקת סיגריה ביום חמישי בערב ויצא ממנה ביום ראשון אחרי 40 שעות...







ותאמינו או לא, הוא ממשיך להשתמש במעלית!!



יום ראשון, 20 באפריל 2008

גגל את עצמך לדעת!




לא תודו , אבל יצא לכם לגגל (GOOGLE) את השם שלכם!


גם אני לא מודה! אבל הקלדה אקראית של האותיות של השם שלי בצירוף מרכאות רנדומליות,


הביאו אותי למצוא את פח הזבל ההיסטורי שלי ברשת!




כל קשקוש הזוי שכלל שילוב מקרי של השם שלי - אותר בשניות על ידי מנוע החיפוש האימתני של גוגל..


שיודע גם למצוא חמץ-דרך אגב:






מה לא מצאתי שם :


טוקבקים נלהמים הנמצאים על הגבול הדק של משפט פלילי - לעומת טוקבקים חננים להחריד הדורשים שכירה של חברת SEO שתעיף אותם משם!


ביקורות סרטים שכתבתי לפני -10 שנים עם טעויות כתיב שמגדירות מחדש את השפה העיברית.


הגיגים שנכתבו בשעות לילה מאוחרות תחת השפעה של חוסר באלכהול..


וגם שירים שכאלה, שרבוטים של מילים שכתבתי מהר כדי שאני לא אתחרט באמצע!


אתם יודעים מה-קחו אחד להנאתכם!- שיר שכתבתי לפני 8 שנים בערך...

יאלה מה אכפת לי -ממילא יש פה פחות קוראים מהעיתון :"העין השביעית"...


ראיתי אחת מרחוק, אמרתי, שווה להכיר.

ואם יש חבר, אז חבר זה לא קיר.

אך למרבה הצער ממרחק מאה מטר הסתבר זאת זקנה ,עם רגל בקבר.

ולמרות על הדף זה לא נשמע אסתטי ישבתי כתבתי את שיר הפתאטי



על קפה ישבתי,קלטתי בלונדינית שיער ארוך גולש, עינים של סינית.

לקחתי ת'צ'אנס, אך טעות בהימור כשבאתי לשאול, התברר זה בחור

ולמרות שהקטע לא נשמע פואתי המשכתי לכתוב את שיר הפתאטי



אמרתי עזוב נסתמך על שידוך בכל זאת, עד כמה אפשר לרדת נמוך

אמרו לי יפה ,רק אל תשים לב לאף

אך כמה צומת לב ת'מושך, כשאתה יוצא עם קרנף.

ולמרות מקצועית זה לא נשמע אתי הגעתי לאמצע שיר הפתאטי


יש עד סיכוי, נכנסתי לרשת כתבה שם אחת שגם מיואשת קבענו פגישה,

אך זו עלתה על שרטון הסתבר לי,שיקרה, שוקלת כ- טון

למרות שעכשיו זה כבר לא קונקרטי עוד בית הוספתי בשיר הפתאטי.


מה לעשות החיים הם כה ציינים יסכימו איתי מיליארד וחצי סינים

כשפגשתי נורמלית, אמרה יוצאת לטיול כיום מתגוררת עם שוודי בחו"ל

נשמע קצת מוגזם אבל האמת היא הכל אמיתי בשיר הפתאטי


אז בלי בחורה,אני סתם רווק

אבל ת'אמת חברה עולה הון עתק

אם אתה רוצה בחורה אז שזה יהיה ה-מוטו

שבוע שבוע מלא טופס לוטו.


ואם השיר נשמע קצת עצוב זה מענין לי ת....




יום חמישי, 10 באפריל 2008

כמה דברים שאני לא סובל בכספומטים!

לא יודע למה .. אבל אני מרגיש צורך לשתף את 0 קוראי עד כה

(יחסי ציבור גרועים ועוד למישהו שמתעסק בתחום)

על כמה דברים שאני לא סובל בכספומטים!






















אז ככה:

מעצבן אותי האנשים שאחרי שהם סיימו להוציא כסף -מוצאיםעוד כרטיס.. ושוב את כל הפרוצדורה....

מעצבן אותי אנשים שמתעקשים בכח לדחוף את הכרטיס שלהם בכיון הלא נכון


מעצבן אותי שלוקח לי 20 שניות לשער אם הפעם אני אקבל תדפיס או לא יקבל!

ולמה תמיד תיבת התדפיסים מלאה עד למעלה ותקוע שם מקל ארטיק!


מעצבן אותי זקנים שלא מבינים שמדובר במסך מגע ומנסים ללחוץ על כל מה שזז...

מעצבן אותי שתמיד את הסכום שאני רוצה, אין מוכן , ואני חייב תמיד להקיש אותו בעצמי..

מעצבן אותי שאני אף פעם לא יודע מה אמור לצאת קודם -הכרטיס, הכסף או התדפיס ואני תמיד מוכן עם האצבעות במקום הלא נכון...

מעצבן אותי שאנשים סופרים את השטרות אחרי שהם מקבלים את הכסף..אבל גם אני עושה את זה...


מעצבן אותי שהמכשיר מודיע לי שהקוד לא נכון אחרי שכבר סימתי 90% מהתהליך....

מעצבן אותי שבכספומטים הנידים אף פעם אין שטרות ולמוכר לוקח 20 דקות למלא את המכונה....

מעצבן אותי אנשים שעשוים פעולות אחרות בכספומט חוץ מלהוציא כסף -חוכמולוגים!!!!


זהו... את שאר הדברים בכספומט ..סבבה לי!







יום חמישי, 3 באפריל 2008

קטנה על "לצורך העניין"

לא יודע למה, אבל נדבקתי בלהגיד כל הזמן - "לצורך העניין" .
אני לא יודע מתי זה קרה , אבל מצאתי את עצמי בחודש האחרון משתמש בצמד המלים הללו שוב ושוב ואפילו
ללא שום צורך לעניין ובלי קשר לכלום.

לצורך העניין.. (תרשום -זה היה מתבקש)
סיפור אמיתי....
שאל אותי איזה איש ברחוב "סליחה, מה השעה?"
ועניתי לו:"לצורך העניין ,7 וחצי בערב".

מחקר חדש ומהפכני-תזכרו מי אמר!

מחקר חדש ומהפכני -שאני מעדיף לא לנקוב בשמו של עורך המחקר (אני)
קובע -אנשים לא קוראים פוסטים הארוכים יותר מ-7 שורות.


הם קוראים את שני השורות הראשונות ואז עושים סקרול דאון לתמונות.
ודרך אגב , זו הסיבה שמשנה לשנה החריצים שעל הגלגלת של העכברים הולכים ונהיים עמוקים יותר!
תזכרו מי אמר לכם את זה ראשון!!!


ולפניכם ההוכחה!

העכבר הראשון - מי חשב על לגלול באותה תקופה??

מה שכן ,יותר נוח לדפוק אותו על השולחן כאשר אתה נלחם שוב במסמך וורד שמסרב למרותך!





















לאחר עשור, עכבר בין דורינו - גולש משועמם עולה לראשונה על הרעיון של הוספת חריצים לגלגלת וכמעט זוכה בפרס פוליצר

(הקדים אותו הבחור שייעץ לחברת קולגייט להרחיב את החור של משחת השיניים כדי להגדיל רווחים)
























ולאחר שהעכברים המשעממים יצאו מכל החורים (תרשום - משחק מילים)
הכירו את העכבר העתידני עם אפשרות הטורבו להריץ פוסטים לא מעניינים בתוך 20 שניות!!








בכל אופן , זה מה שינחה את הבלוג שלי אם הוא ישרוד יותר מ-משה

קצר, מהיר ולפנים (תרשום -אולי זה יהיה יום אחד סלוגן של איזה מותג ונוכל לתבוע אותו)


המשך יום טוב,


גלעד!