יום שני, 25 באוגוסט 2008

קטנה על דברים שתלוים על מקל

השבוע אחרי 8 שנים (בערך) קניתי ארטיק
לא יודע למה עשיתי את זה..
אני ממש לא טיפוס של מאכלים שאתה נשאר בסוף עם מקל ביד ומחפש איפה לתקוע אותו
(ע"ע התא שירות שנמצא מתחת לכל כספומט ותקועים שם כמה דפי חשבון ומקל ארטיק)

חוץ מזה,אני חושב שילד שיראה אותי אוכל ארטיק מה זה יתבאס בשבילי
אני די אוכל אותו ב-4 ביסים
(תודו שגם אתם, שהיתם ילדים התבאסתם ממבוגרים שאוכלים ארטיקים בביסים גדולים)


בכל אופן הוצאתי את האחד הכי פאנסי , כי אם כבר לאכול פעם ב-8 שנים ,אז אני מרשה לעצמי לקחת אחד משודרג
אבל ראבק , יש גבול ...
לא צריך להכניס את כל המקרר לתוך גוש גלידה
זה כולה ארטיק!!!

ואני מצטט: שלגון בשומן צמחי בטעם שוקולד בתוספת סירופ שוקולד ואגוזי לוז קלויים, בציפוי שוקולד חלב ופירורי עוגות.




להגיד לכם את האמת, היה לזה טעם של ארטיק שוקולד רגיל עם גבשושיות קטנות בטעם מוזר משהו..?!@

יום ראשון, 24 באוגוסט 2008

תמרורים שכדאי להוסיף או קצת השתעממתי


ככה זה שיש יותר מידי פוטושופ ופחות מידי זמן
או הפוך ..יותר מידי זמן ופחות מידי פוטושופ (הכל בעיני המתבונן)

בכל אופן השתעשעתי לי עם כמה תמרורים ומשחקי מילים א-לה בוגר בצפר שבטוח שהוא הולך להיות הקופירייטר
של המדינה, אבל זהו...שלא!!












ועוד אחד שהוספתי ממש לפני השינה ): ולא ברור למה!!!

יום שישי, 15 באוגוסט 2008

רישומי מהאולימפיאדה או מה הדף בי השבוע



צפיתי השבוע באולימפיאדה במקצוע הדיפת כדור ברזל

ואז זה הדף בי בחוזקה:


עולה יורגן מפינלנד שכשל בשני הפעמים הקודמות ,הפעם הוא נראה בטוח בעצמו

הוא מתרכז...

מסתובב 4 פעמים וזורקקקקק את הכדור...

הכדור מתעופף לו לאיטו ונוחת אי שם אחרי כמה עשרות או מאות מטרים

המצלמה עושה קלוז אפ על פניו הקפואות של יורגן

ואז במעבר חד לקפיצות השמחה של המאמן שלו....

כן..כן..כן...

המאמן שלו!!

מאמן...!!


מאמן שלו בהדיפת כדור...

זה זה שאומר לו מה לעשות...


אני כבר רואה את זה בדימיוני:

יורגן, בוקר טוב.

תראה אחרי חודש וחצי של אימונים ,עשיתי חושבים, שאלתי והתיעצתי עם מומחים

והגעתי למסקנה שאנחנו חיבים להחליף את האסטרטגיה שלנו.

ולכן מעכשיו לפני ההדיפה של הכדור אתה תסתובב

כנגד כיוון השעון...


טוב, אני קופץ לסופר... להביא לך משהו?

יום שני, 4 באוגוסט 2008

CM IS NOT DEAD - קצת על שיווק בזירות שיחה

אני אחרוג ממנהגי להגג קטעים מחיי היומיום שלי למשהו רציני יותר
על תחום ה -conversation marketing או בשמו הכנעני "שיווק בזירות שיחה"
התחום בו אני עובד כמנהל מועדוני מותג של אתר חבר'ה החדש
קראתי השבוע את הפוסט של שגיא חמץ בדבר העובדה שה-(Conversation Marketing (CM יצא מכל פרופורציה, ושאינו מתאים לכל מותג.
אני חושב שההנחה הזאת נובעת מהגדרה לא נכונה של המונח CM . הנטייה לראות ב-CM כ"דאחקה" השיווקית התורנית שבעוד 5 דקות תוחלף במשהו אחר היא שגויה . CM במהותו הוא קודם להקשיב לכל מה שאומרים עליך כמותג , והטענה שזה לא כל כך חשוב ולא מתאים לכל מותג ,מזכירה לי את הקטע שתיכוניסטים מאד מחבבים - להדביק לתלמיד מאחורי הגב שלט הנושא את הכותרת "חמור" .
אותו תלמיד תמים לא מבין למה כולם מחיכים אליו בעודו מתהלך במסדרונות בית הספר ולכן חושב שהוא "פופולארי",אבל הוא לא שם לב שהשיחה שנערכת מאחורי גבו היא הפוכה לחלוטין.
המעניין הוא, שדווקא חמץ נותן כללים לכל מי שמעוניין להמשיך עם CM, ואחד מהכללים זה להקשיב ולנתח את השיחה שנערכת עליך כמותג ,אז איך ניתן לטעון באותה נשימה שה-CM נגמר?

בהמשך הפוסט שלו ,חמץ מסביר את התנאים שלדעתו מתאימים למותג לייצר שיחה עם הצרכנים . באחד ממסקנותיו הוא מציין שהמותג צריך להיות "שם" כאשר הצרכנים צריכים אותו . לטענה הזאת אני מסכים לחלוטין , היכולת של מותג להגיב לשיחות ולהתרחשויות של צרכנים סביבו, היא בעלת ערך חסר תקדים ומגבירה את הנאמנות למותג - דמיינו לכם שאתם יושבים עם חברים בבית לסרט על בירות (מותג כלשהו) באווירה טובה , אתם פותחים את הבירה ונותנים לגימה מכל הלב , לפתע אתם חשים בטעם לוואי נוראי – באותו רגע אתם מקללים לא רק את האימא של הבירה אלא גם את הגרפיקאי שעיצב את הלוגו, מבחינתכם הבירה הזאת מחוקה.
עכשיו תארו לכם שדקה אחרי שנרגעתם מהתקרית הלא נעימה , נשמעת דפיקה בדלת ומהצד השני עומד לו נציג של אותה חברת בירה שמתנצל ומבטיח שהוא יבדוק את הענין ועל הדרך מציע לכם פיצוי מסוים . אני בטוח שלא רק שתסלחו למותג ,העובדה שהוא הקשיב לכם והגיב לכם בזמן כל כך קצר גם תגביר את הנאמנות שלכם בטווח הארוך.
סיפר לי פעם מישהו , שהוא ישב במסעדה ערב אחד וממש התאכזב מהאוכל שהוגש לו ,למחרת הוא כתב ביקורת קטלנית באחד מאתרי האינטרנט בתחום . כבר באותו יום הוא קיבל שיחה מבעל המקום שהתעניין ואפילו הציע לו כפיצוי לבוא לאכול על חשבון המקום.
כששאלתי אותו מה ההרגשה שלו כלפי אותה המסעדה ,הוא ענה לי שבעקבות השיחה השתנתה לו התחושה ואפילו אולי הוא יחזור לשם.
אך, בניגוד להסכמה שלי בדבר החשיבות של הקשבה ותגובה ,אני לא מסכים עם מסקנותיו של חמץ על הדרך שבו מותג צריך ליזום שיחה .
חמץ טוען שישנם תחומים רלוונטיים למותג שלך, ועליך כמשווק ללמוד אותם, ולאט לאט לנסות להשתלב. בנוסף הוא מדגיש, חשוב מאד לא לכפות שיחה ולא לנסות להוביל שיחה.
לדעתי ,החלק הכי מעניין ,הכי חדשני ויצירתי ב-CM זה היכולת לייצר שיחה רלוונטית ,מעניינת ,שונה ,מקורית, מדליקה YOU NAME IT , סביב מותג מסוים.
להקשיב זה חשוב ,להגיב זה מעולה , אבל בשביל להפוך למותג מדובר וסקסי ,אתה חייב לחשוב צעד קדימה ,לאתגר את הצרכנים שלך ,לגרום להם לחשוב עליך ולהתעסק בך , ובקיצור להפוך את המותג שלך לנינט של המותגים. בחלק הזה ,אני מסכים שזה לא מתאים לכל מותג.
לסיכום, CM הוא לא עוד כלי שיווקי NICE TO HAVE , הוא הכרחי למותג ובמיוחד בעידן שבו לכל צרכן יש במה להביע את דעותיו בריש גלי. לא רק שהוא לא נגמר ,הוא רק בתחילת דרכו והוא עוד יתפתח ויתרחב.