יום ראשון, 13 ביוני 2010

הקרב על (עמוד) הבית:

אל: דני – מחנה ניצנים על גבול עזה:

מאת: אבא – הסלון ברמת השרון

דני היקר שלום רב.

הרבה זמן שלא יצא לי לכתוב לך, אבל עכשיו התפנה לי קצת זמן אז אני מנצל אותו לשמור איתך על קשר.

קודם רציתי לא להדאיג אותך – אני ואימא בסדר גמור , המורל גבוה ויש מצב רוח.

אני לא יודע מה מספרים לכם שם – אבל המצב לא כל כך פשוט. בימים האחרונים התרחשו קרבות עזים ויש נפגעים רבים.

אני ואימא מאד עייפים. עכשיו ירדתי ממשמרת של 8 שעות בפייסבוק ואימא החליפה אותי למשמרת לילה ביו-טיוב.

אתמול הותקפנו על ידי האקרים תורכים שהצליחו לכבוש לנו את האימייל ב-MSN ואת אחד משמות המשתמש בפייסבוק, אבל בפעולת תגמול כירורגית הצלחנו להשתלט על הכתובת והיא שוב בידיים שלנו.

בלילה השתתפנו במתקפה מתואמת מראש שבה שוגרו עשרות של סרטונים ליו-טיוב. לצערנו התגובה הנגדית לא איחרה לבוא – חטפנו מטח של מאות תגובות נאצה קשות וחלק מהסרטונים הופלו מהשרתים עוד לפני שהספיקו להגיע ל- 100 צפיות.

אבל יש מקום גם לגאווה –סרטון אחד הצליח לחמוק מעייני האוייב והוא קיבל צל"ש.

היום בבוקר מפקד הקבוצה שלנו בפייסבוק הורה על קרב לייקים לסרטון על מזרח ירושלים. במהלך הפעולה קבוצת פלסטינים השתלטה לנו על העמוד ומחקה כמה מאנשי הפיקוד הבכירים. בשעות הצהרים הצלחנו להשתלט על ה- WALL המערבי בחזרה ומיד החלפנו את תמונות הפרופיל לדגל ישראל.

אנחנו שומעים ציוצים לא פשוטים על הקורה בחזיתות אחרות. שמענו שקבוצת האקרים איראנים הצליחה בפעילות גרילה להשתלט על אתר מיקרוסופט לכמה שעות ויש נפגעים רבים במקום. על פי דיווחים מדובר על יותר מ-500 תיבות מייל שנפלו.

מה אני אגיד לך דני, לפעמים אני מדמיין שאני נמצא איתך באוהל רחוק מהכל. יושב לי בדממה אל מול הכוכבים ושוכח שכל זה באמת קורה. אבל אז באותם שניות מכשיר האייפון מודיע בדרמטיות שעוד הודעת נאצה בדרך אלי ומזכיר לי את המציאות שבה אני נמצא.

טוב, אני חייב לזוז . אנחנו מתארגנים לקראת מבצע שישנה את כל הסטטוס של המלחמה הזאת.

אני אשתף אותך בהמשך

בינתיים אני שולח לך אלף לייק והמון kisses

אבא