קרב מגע בארוחת הבוקר במלון!

חזרתי השבוע ממלון כלשהו בטבריה (לא נכנס לשמות) בחופשת הקיץ השנתית שלי.

זה לא היה בדיוק מלון חמישה כוכבים, אבל הכוכבים האמיתים במלון היו האורחים,

ועליהם אני רוצה לכתוב!

ובכן , לאורחים במלון היה זיקה יוצאת דופן וחיבור רגשי שבין אוכל לנשמה שלהם .

הזיקה היתה כה אדוקה שהם פשוט הרגישו שהם חיבים להתחבר למזון בצורה מוחשית, ולכן, לשולחן הגשת האוכל או בשמו השני - הבופה, קראתי "פינת ליטוף".

בפינת הליטוף נתקלתי במחזות מעוררי תיאבון של אורחים נפלאים שאוהבים לחוש את האוכל בידם, לטעום אותו ולהחזירו לשולחן ההגשה במידת הצורך ,וכמובן להעבירו לצלחת האישית בידים חשופות!

אז איך היה האוכל,אתם תוהים...ובכן,התפריט היה בהתאם:

• אצבעות דג עם נגיעות של שום


• סלט חצילים ובשר עבודת יד


• סלט ירקות טרי עם שמיר וציפורן


• ולקינוח - משמש ועוגת קרם עם שערות (קדאיף)
  

(לסלט רציתי להוסיף גם כף עם חזרת , אבל זה לא מצחיק (:)

לסכו"ם: תקראו לי סנוב, פלצן ,מתנשא , אבל משום מה טביעות אצבעות על האוכל שלי לא עושות לי את זה.